דור ההורים שלנו, ובוודאי שהסבתות, ידעו להפעיל מכונות תפירה, לפחות ברמה בסיסית, כחלק מכישורי החיים הנחוצים. בעבר, תפירת בגדים, לילדים ובכלל, הייתה נחלת נשים רבות, ואם לא תפירה אז לפחות תיקונים. היום כמעט מצחיק לחשוב על כך, שהרי הבגדים כל כך זולים, ואם נקרע, נקנה חדש, ולמי יש זמן לשבת לתפור בגדים?! ובכל זאת, מסיבות שונות, אנו עדים לפריחה מחודשת של תחום התפירה הביתית, ומכונות תפירה רבות נמכרות בכל שנה. אווה גזית, בעלת מרכז אווה ללימודי תפירה, מספרת לנו על העדנה של מכונות התפירה.
מכונות התפירה הומצאו במאה ה-18, אז הומצאו המכונות הראשונות, שנועדו להחליף את התפירה הידנית, להקל על מלאכת התפירה, לזרז אותה, ולהוזיל את עלויות הכנת הבגדים. החל מאמצע המאה ה-18 הוכנסו המכונות לשימוש תעשייתי. ממש כמו היום, התנגדו לכך עובדי ענף הטקסטיל שחששו למקום עבודתם, אך, בסופו של דבר, הוכנסו המכונות לשימוש ושינו לנצח את שוק הטקסטיל.
המהפך שגרם השימוש במכונות תפירה היה מרחיק לכת, והביא להוזלה ניכרת בעלות הבגדים ולשינוי בהרגלי הצריכה. יחד עם המגמה העולמית הכללית "להשתמש ולזרוק", גם הבגדים הפכו מפריט איכותי שמשמש אותנו כל החיים לפריט זול שניתן להשליך לפח כשהוא מתבלה מעט. כהמשך ישיר לכך, פחות ופחות אנשים, בעיקר נשים, המשיכו לתפור בבית, או ללמד את מלאכת התפירה את הדורות הבאים.
בשנים האחרונות ישנה התעוררות בשוק מכונות התפירה, שהיה רדום שנים רבות. אולי כחלק ממגמת זניחת הטרנדים לטובת המקוריות והאמירה האישית, אולי בזכות הערכת פריטי וינטג', אולי בשל פריחת תחום עבודות היד, מתוך אידיאולוגיה חברתית, בניסיון לחסוך בעלויות הבגדים וסיבות נוספות, החלו צעירים רבים לשפץ מכונות תפירה ישנות שרכשו או מצאו אצל סבתא, והפיחו בהן חיים חדשים.
כיום, שוק התפירה בכלל, ושוק מכונות התפירה בפרט, חווה תעוררות מחודשת וניתן למצוא מכונות שונות ומצוינות של חברות שונות. לפני שרוכשים מכונות תפירה לשימוש אישי כדאי להחליט שזה אכן רצונכם, כיוון שמדובר על השקעה כספית לא קטנה, ולהתייעץ עם מומחי תפירה לגבי סוג המכונה שיענה על הצרכים שלכם בצורה הטובה ביותר: מכונה דיגיטלית, מכנית, מכונת אוברלוק וכו'
